מהו חיך שסוע?

גג הפה נקרא חיך. חלקו הקדמי קשיח וגרמי, וחלקו האחורי רך ושרירי.

בחיך שסוע נותר פתח בין חלל הפה לחלל האף. השסע יכול לערב רק את החיך הרך, או להימשך קדימה גם דרך החיך הקשה. לעיתים הוא מופיע יחד עם שפה שסועה, ולעיתים כחיך שסוע בלבד.

חשוב לדעת: מדובר במום מולד מוכר שניתן לטפל בו. הטיפול נמשך לאורך שנות הילדות, אך מרבית הילדים מתפתחים היטב, אוכלים, מדברים ומשתלבים באופן רגיל.

כיצד החיך השסוע משפיע על התינוק?

החיך משתתף בשלושה תפקידים מרכזיים:

אכילה
כדי לינוק, התינוק צריך ליצור לחץ בתוך הפה. כאשר קיים פתח בחיך, קשה ליצור יניקה יעילה, וחלב עלול לצאת דרך האף.
רוב התינוקות יכולים לאכול דרך הפה בעזרת בקבוק ופטמה ייעודיים. בחלק מהמקרים נדרשת עזרה נוספת עד שהאכילה והעלייה במשקל מתבססות.

שמיעה
שרירי החיך מסייעים גם לאוורור האוזן התיכונה. לכן אצל ילדים עם חיך שסוע קיימת נטייה להצטברות נוזלים באוזניים, לדלקות אוזניים ולירידה זמנית בשמיעה.

דיבור
החיך הרך צריך להתרומם בזמן הדיבור ולסגור את המעבר לכיוון האף. כאשר הוא אינו סגור או אינו מתפקד היטב, האוויר עלול לברוח דרך האף והדיבור עשוי להישמע מאנפף.

מה עושים לאחר הלידה?

לאחר האבחון הילד מופנה בדרך כלל לצוות רב־מקצועי המתמחה בשסעים.

הצוות עשוי לכלול:
* מנתח/ת פלסטי/ת
* רופא/ת ילדים
* מומחה/ית אף־אוזן־גרון
* קלינאי/ת תקשורת
* מומחה/ית שמיעה
* דיאטנית או יועצת האכלה
* רופא/ת שיניים ואורתודונט/ית בהמשך
* גנטיקאי/ת, כאשר קיים חשד לתסמונת

בשלב הראשון הדגש הוא על נשימה בטוחה, אכילה יעילה ועלייה תקינה במשקל.

כיצד מאכילים תינוק עם חיך שסוע?

תינוק עם חיך שסוע מתקשה בדרך כלל ליצור יניקה מספקת, אך הוא מסוגל לבלוע.

ברוב המקרים משתמשים בבקבוק ייעודי המאפשר להורה לשלוט בזרימת החלב או מסייע לחלב לצאת גם ללא יניקה חזקה. ההאכלה נעשית לרוב בתנוחה זקופה יחסית, עם הפסקות תכופות להוצאת אוויר.

יציאה של מעט חלב דרך האף יכולה לקרות ואינה בהכרח מסוכנת, אך חשוב לוודא שהתינוק נושם בנוחות ועולה במשקל.

כאשר האכילה אינה מספקת, המנתח/ת והצוות מתאימים פתרון נוסף. צינור הזנה נדרש רק בחלק מהמקרים.

האם חיך שסוע קשור לבעיות נוספות?

לעיתים חיך שסוע הוא ממצא יחיד. במקרים אחרים הוא עשוי להיות חלק מתסמונת או להופיע יחד עם מומים נוספים.

אחד המצבים המוכרים הוא רצף פייר רובין – Pierre Robin Sequence, הכולל לסת תחתונה קטנה, נטייה של הלשון לאחור ולעיתים חסימה של דרכי הנשימה.

כאשר קיימים קשיי נשימה, בעיות גדילה או מאפיינים נוספים, מבצעים בירור מתאים ולעיתים גם ייעוץ גנטי.

מתי מבצעים את הניתוח?

ניתוח לסגירת החיך נקרא Palatoplasty.

הוא מבוצע בדרך כלל סביב גיל 9–12 חודשים, לפני שלב משמעותי בהתפתחות הדיבור. העיתוי המדויק משתנה בין מרכזים ותלוי בגדילת הילד, ברוחב השסע, במצב הנשימתי ובמחלות רקע.

כאשר קיימים קשיי נשימה משמעותיים או מצב רפואי מורכב, ייתכן שהניתוח יידחה עד שיהיה בטוח יותר לבצעו.

מה מטרת הניתוח?

לניתוח כמה מטרות:
* לסגור את הפתח בין הפה לאף
* לשחזר את שכבות הרירית
* לחבר מחדש את שרירי החיך הרך
* לאפשר לחיך לנוע בזמן הדיבור
* לסייע באכילה ולהפחית מעבר מזון לאף

החלק החשוב אינו רק סגירת הפתח. יש לשחזר גם את טבעת השרירים בחיך הרך, משום שהיא חיונית לדיבור תקין.

כיצד מתבצע הניתוח?

הניתוח מבוצע בהרדמה כללית דרך חלל הפה, ללא חתכים חיצוניים בפנים.

המנתח/ת מפריד/ה בזהירות את הרקמות בשני צדי השסע וסוגר/ת את החיך במספר שכבות:
1. השכבה הפונה לחלל האף
2. שרירי החיך הרך
3. השכבה הפונה לחלל הפה

קיימות כמה שיטות ניתוחיות. בחירת השיטה תלויה בסוג השסע, ברוחבו ובמבנה החיך. ההורים אינם צריכים לבחור בעצמם את הטכניקה. הבחירה נעשית לפי מבנה השסע וניסיונו/ה של המנתח/ת.

האם נשארת צלקת?

כל הצלקות נמצאות בתוך חלל הפה, ולכן אין צלקת חיצונית על הפנים.

בתוך החיך נוצרת צלקת כחלק מתהליך הריפוי. מטרת הניתוח היא לסגור את השסע ללא מתח רב ככל האפשר ולשמור על תנועתיות החיך הרך.

מה צפוי לאחר הניתוח?

לאחר הניתוח הילד נשאר בדרך כלל להשגחה בבית החולים למשך לילה אחד או יותר, בהתאם למצבו.

בימים הראשונים ייתכנו:
* כאב ואי־שקט
* נפיחות
* נחירות או נשימה רועשת
* ירידה זמנית בתיאבון
* מעט דם ברוק או בהפרשות האף
* ריח לא נעים מהפה בזמן החלמת התפרים

הטיפול כולל משככי כאבים ולעיתים תרופות נוספות לפי הנחיות המנתח/ת.

כיצד מאכילים לאחר הניתוח?

בשבועות הראשונים יש להגן על התפרים.

בדרך כלל מומלצים נוזלים ומזון רך וחלק, בהתאם להנחיות המרכז המנתח/ת. יש להימנע ממזון קשה, חד או פריך שעלול לפצוע את החיך.

אין להכניס לפה כפיות קשות, קשיות, מוצצים, צעצועים או חפצים אחרים ללא אישור המנתח/ת.

הוראות ההאכלה משתנות מעט בין מרכזים, ולכן חשוב לפעול לפי ההנחיות שניתנו בשחרור.

מה לגבי האוזניים והשמיעה?

ילדים עם חיך שסוע נמצאים במעקב שמיעה קבוע.

לעיתים מומלץ להחדיר צינוריות אוורור – “כפתורים” לעור התוף. ניתן לעיתים לבצע זאת בזמן ניתוח החיך, אך לא כל ילד זקוק לכך באותו מועד.

גם לאחר הניתוח חשוב להמשיך במעקב, משום שנוזלים באוזניים יכולים לחזור ולהשפיע על השמיעה ועל התפתחות הדיבור.

האם הניתוח מבטיח דיבור תקין?

הניתוח יוצר את הבסיס האנטומי הדרוש לדיבור, אך התפתחות הדיבור דורשת מעקב לאורך זמן.

מרבית הילדים מפתחים דיבור מובן היטב. חלקם נעזרים בקלינאי תקשורת כדי לתקן הרגלי הגייה שנוצרו לפני הניתוח או במהלך התפתחות הדיבור.

אצל חלק קטן מהילדים החיך אינו מצליח לסגור היטב את המעבר לאף בזמן הדיבור. מצב זה נקרא אי־ספיקה חכית־לועית – Velopharyngeal Insufficiency, והוא עלול לגרום לדיבור מאנפף ולבריחת אוויר דרך האף.

במקרה כזה מבצעים הערכה מסודרת. לעיתים הטיפול הוא באמצעות קלינאות תקשורת, ולעיתים יש צורך בניתוח נוסף.

מהם הסיכונים האפשריים?

הסיכונים האפשריים כוללים:
* דימום
* זיהום
* קושי נשימתי זמני
* פתיחה חלקית של התפרים
* קושי זמני באכילה
* צלקת המשפיעה על תנועת החיך
* צורך בניתוח נוסף

אחד הסיבוכים האפשריים הוא פיסטולה, כלומר פתח קטן שנותר או נפתח מחדש בין הפה לאף. פתח קטן שאינו גורם לתסמינים עשוי לדרוש מעקב בלבד. כאשר יש מעבר מזון לאף או הפרעה בדיבור, יש צורך לשקול תיקון נוסף.

הסיבוכים האפשריים אינם אומרים שהניתוח צפוי להיכשל. ברוב הילדים החיך נסגר ומחלים היטב.

האם קיימת חלופה לניתוח?

אין טיפול לא־ניתוחי שמסוגל לשחזר את שרירי החיך ולסגור את השסע באופן קבוע.

כאשר ילד אינו יכול לעבור ניתוח מסיבה רפואית, ניתן לעיתים להשתמש ב־Obturator, מעין פלטה הסוגרת את הפתח באופן זמני. פתרון זה עשוי לסייע באכילה, אך אינו מחליף את פעולת השרירים הדרושה לדיבור.

מתי יש לפנות בדחיפות למנתח/ת (לאחר השחרור הביתה)?

במהלך תקופת ההחלמה המוקדמת, לאחר השחרור מבית החולים/המרפאה והחזרה הביתה, יש לעקוב בקפידה אחר מצב הילד. יש לפנות בדחיפות למנתח/ת או לחדר המיון במקרים הבאים:
* קושי בנשימה או מאמץ נשימתי (נשימה מהירה, קולות חנק, כחלון)
* דימום פעיל או הפרשת דם משמעותית מהפה או מהאף
* הקאה של כמות משמעותית של דם
* סרבנות מוחלטת לשתייה או סימני התייבשות (פחות חיתולים רטובים, חוסר שקט או אפטיות)
* חום גבוה או מצב כללי ירוד
* כאב משמעותי שאינו מוקל בטיפול תרופתי
* פתיחה ברורה של אזור הניתוח או פליטת מזון/נוזלים מהאף

שאלות חשובות לפגישת הייעוץ הרפואי

• מהו סוג השסע בחיך של ילדנו (חיך רך בלבד או מעורבב עם חיך קשה) והאם הוא חלק מתסמונת?
• מתי מתוכנן הניתוח לסגירת החיך (Palatoplasty) ובאיזה משקל רצוי שיהיה התינוק?
• כיצד מומלץ להאכיל את התינוק לפני הניתוח ואילו בקבוקים מומלצים למניעת יציאת מזון מהאף?
• האם נדרש שילוב של ניתוח כפתורים באוזניים במהלך ניתוח החיך?
• מהן הנחיות התזונה המדויקות בשחרור לאחר הניתוח ואיך נשמור על שלמות התפרים בפה?