מהו SCC במילים פשוטות?

SCC הוא גידול ממאיר המתפתח מתאי הקשקש הנמצאים בשכבות החיצוניות של העור.

הוא מופיע לעיתים קרובות באזורים שנחשפו לשמש במשך שנים, כגון:
* הפנים
* האוזניים
* הקרקפת
* הצוואר
* השפתיים
* גב כפות הידיים והאמות

הגידול יכול להיראות כמו בליטה קשה או מחוספסת, אזור מכוסה קשקשים או גלד, פצע שאינו מחלים, כיב שמדמם או נגע דמוי יבלת.

לעיתים הגידול גדל במהירות או נעשה רגיש וכואב. עם זאת, אי אפשר לקבוע בוודאות שמדובר ב־SCC לפי המראה בלבד, ולכן נדרשת בדרך כלל ביופסיה.

האם זה סרטן מסוכן?

SCC הוא גידול שיש לטפל בו, אך האבחנה אינה אומרת שהמחלה כבר התפשטה.

רוב הגידולים המתגלים בשלב מוקדם נשארים מקומיים וניתנים לריפוי באמצעות הסרה מלאה. ללא טיפול, הגידול עלול להמשיך לגדול ולחדור לעור עמוק יותר, לסחוס, לעצבים, לשרירים ולעיתים לעצם.

בחלק קטן מהמקרים הוא יכול להתפשט לבלוטות הלימפה הקרובות ובהמשך לאיברים אחרים. הסיכון גבוה יותר בגידולים גדולים, עמוקים, חוזרים או בעלי מאפיינים חודרניים.

האם SCC יכול לשלוח גרורות?

כן, אך ברוב הגידולים הקטנים והמוקדמים הסיכון לכך נמוך.

כאשר SCC מתפשט, התחנה הראשונה היא בדרך כלל בלוטות הלימפה הקרובות לאזור הגידול. לדוגמה, גידול בפנים או בקרקפת עשוי להתפשט לבלוטות בצוואר או סמוך לאוזן, וגידול ביד עשוי להתפשט לבלוטות בבית השחי.

הסיכון להתפשטות עולה כאשר קיימים אחד או יותר מהמאפיינים הבאים:
* גידול גדול או עמוק
* גדילה מהירה
* כאב, נימול או חולשה באזור
* חדירה סביב עצב
* חדירה לכלי דם או לכלי לימפה
* התמיינות נמוכה בבדיקה הפתולוגית
* גידול שחזר לאחר טיפול
* מערכת חיסון מדוכאת
* גידול שהתפתח בצלקת, בכוויה או בפצע כרוני

לא כל מטופל עם SCC זקוק ל־CT, PET-CT או בדיקות נרחבות. הדמיה נשקלת כאשר קיימים מאפייני סיכון משמעותיים, תסמינים מחשידים או בלוטת לימפה מוגדלת.

מה ההבדל בין SCC שטחי ל־SCC חודרני?

לעיתים בדוח הפתולוגי מופיעה האבחנה:
SCC in situ (קרצינומה של תאי קשקש המוגבלת לשכבת העור העליונה)
מצב זה מוכר גם בשם מחלת בואן (Bowen's Disease). בגידול מסוג זה, התאים החריגים מוגבלים לשכבה העליונה של העור בלבד ועדיין לא חדרו לשכבות העמוקות יותר. לכן, במקרים אלה קיימות לעיתים אפשרויות טיפול מקומיות שאינן ניתוחיות (כמו משחות או הקפאה).

ב־SCC חודרני, תאי הגידול כבר חדרו מעבר לשכבה העליונה של העור. במקרה כזה הסרה כירורגית היא בדרך כלל הטיפול המועדף, ומשחות או טיפולים שטחיים אינם תחליף מתאים ברוב המקרים.

ההבחנה בין המצבים נעשית בבדיקה הפתולוגית ומשפיעה באופן משמעותי על בחירת הטיפול.

כיצד מאבחנים את הגידול?

הרופא בודק את הנגע ואת העור שסביבו ולעיתים נעזר בדרמוסקופ.

כאשר קיים חשד ל־SCC נלקחת בדרך כלל ביופסיה. מדובר בדגימת רקמה הנשלחת לפתולוג, שבודק:
* האם מדובר ב־SCC
* האם הגידול שטחי או חודרני
* מהו עומק החדירה
* עד כמה תאי הגידול דומים לתאי עור רגילים
* האם קיימת חדירה סביב עצבים
* האם קיימת חדירה לכלי דם או לימפה
* האם קיים תת־סוג בעל התנהגות אגרסיבית יותר

לעיתים מסירים את כל הנגע כבר בפעולה הראשונה, והאבחנה מתקבלת לאחר בדיקת הרקמה.

מה פירוש דרגת ההתמיינות?

בדוח הפתולוגי עשויים להופיע המונחים:
* Well differentiated — מובחן היטב
* Moderately differentiated — מובחן במידה בינונית
* Poorly differentiated — בעל התמיינות נמוכה

בגידול מובחן היטב, תאי הגידול עדיין דומים במידה מסוימת לתאי עור רגילים. גידולים כאלה נוטים בדרך כלל להתנהג באופן רגוע יותר.

בגידול בעל התמיינות נמוכה, התאים חריגים יותר והסיכון לחזרה או להתפשטות גבוה יותר.

דרגת ההתמיינות היא רק אחד מהגורמים המשפיעים על הערכת הסיכון.

כיצד נקבעת רמת הסיכון?

המונח „סיכון” מתייחס לאפשרות שהגידול יחזור לאחר הטיפול או יתפשט מעבר לאזור שבו התחיל.

גורמים שעשויים להעלות את הסיכון כוללים:
* גודל ועומק משמעותיים
* גבולות שאינם ברורים
* מיקום באוזן, בשפה, בפנים, בכפות הידיים, בכפות הרגליים או באיברי המין
* גידול שחזר לאחר טיפול
* חדירה סביב עצב
* חדירה לכלי דם או לכלי לימפה
* התמיינות נמוכה
* גידול שהתפתח באזור שעבר קרינה
* דיכוי של מערכת החיסון, למשל לאחר השתלת איברים או במחלות דם מסוימות

גידולים גדולים מאוד, עמוקים במיוחד או כאלה החודרים לעצבים ולכלי דם עשויים להיחשב בעלי סיכון גבוה מאוד ולהצריך הערכה בצוות רב־מקצועי.

כיצד בוחרים את הטיפול?

אין טיפול אחד שמתאים לכל גידולי ה־SCC.

הבחירה תלויה ב:
* האם הגידול שטחי או חודרני
* גודלו ועומקו
* מיקומו
* מאפייני הבדיקה הפתולוגית
* האם מדובר בגידול ראשון או חוזר
* מצב מערכת החיסון
* מצבו הכללי של המטופל
* המשמעות התפקודית והאסתטית של הטיפול
* העדפותיו של המטופל

לעיתים קיימת אפשרות אחת מועדפת, אך במקרים רבים קיימת יותר מאפשרות סבירה אחת. יש לשקול את שיעורי ההצלחה, משך הטיפול, הצלקת, תופעות הלוואי והסיכון לחזרת הגידול.

מהו בדרך כלל הטיפול הטוב ביותר?

ברוב מקרי ה־SCC החודרני, הסרה כירורגית מלאה היא הטיפול המועדף.

הניתוח מאפשר להסיר את הגידול ולבדוק את הרקמה במיקרוסקופ. המטרה היא להגיע לשוליים נקיים, כלומר לוודא שלא נראים תאי גידול בקצוות הרקמה שהוסרה.

קיימות שלוש שיטות עיקריות:
* כריתה כירורגית רגילה
* ניתוח מוס
* כריתה עם בדיקת שוליים במהלך הניתוח, כגון חתך קפוא

באזורי הפנים ובגידולים בעלי מאפייני סיכון נעשה לעיתים שימוש בשיטות המאפשרות לבדוק את השוליים לפני ביצוע השחזור. ניתוח הוא הטיפול המרכזי ברוב מקרי ה־SCC המקומי.

כריתה כירורגית רגילה (Standard Surgical Excision)

בכריתה רגילה מסירים את הגידול יחד עם שוליים של עור שנראה בריא.

הפעולה מתבצעת לרוב בהרדמה מקומית. הרקמה נשלחת לבדיקה פתולוגית, ותשובת השוליים מתקבלת לאחר מספר ימים.

כריתה רגילה מתאימה במיוחד לגידולים:
* קטנים יחסית
* ראשוניים
* בעלי גבולות ברורים
* ללא מאפייני סיכון משמעותיים
* הנמצאים באזור שבו ניתן להסיר שוליים מתאימים

לאחר ההסרה ניתן לסגור את הפצע בתפירה ישירה, באמצעות מתלה של עור סמוך, באמצעות השתלת עור או לעיתים לאפשר לו להחלים בהדרגה ללא תפירה.

אם הבדיקה מראה שהשוליים אינם נקיים, יייתכן צורך בכריתה נוספת, בניתוח מוס או בטיפול אחר.

מהו ניתוח מוס (Mohs Micrographic Surgery)?

ניתוח מוס הוא שיטה שבה מסירים את הגידול בהדרגה ובודקים את שולי הרקמה במיקסיקרוסקופ במהלך הניתוח.

תחילה מסירים את הגידול הנראה ושכבה דקה סביבו. הרקמה ממופה ונבדקת. אם נמצאים תאי גידול באזור מסוים, מסירים רקמה נוספת רק מאותו המקום.

התהליך נמשך עד שכל השוליים נקיים.

היתרונות המרכזיים הם:
* בדיקה מדויקת מאוד של גבולות הגידול
* שמירה על כמות מרבית של רקמה בריאה
* שיעורי ריפוי גבוהים
* הסרת רקמה נוספת רק במקום שבו נותר גידול

ניתוח מוס מתאים במיוחד לגידולים:
* בפנים, באוזניים או בשפתיים
* בעלי גבולות לא ברורים
* שחזרו לאחר טיפול קודם
* בעלי מאפייני סיכון גבוהים
* הנמצאים באזור שבו חשוב לשמור על תפקוד ועל רקמה בריאה

לא כל SCC דורש ניתוח מוס. בגידול קטן ובעל סיכון נמוך, כריתה רגילה יכולה להיות טיפול מצוין.

מהו חתך קפוא (Frozen Section)?

בבדיקת חתך קפוא מסירים את הגידול ומעבירים דגימות משוליו לבדיקה מהירה במעבדה בזמן הניתוח.

הפתולוג מקפיא את הרקמה ובודק אם קיימים תאי גידול בשוליים. אם נמצאו תאים באזור מסוים, ניתן להסיר רקמה נוספת לפני סגירת הפצע.

השיטה יכולה להתאים כאשר:
* הגידול נמצא באזור רגיש בפנים
* מתוכנן שחזור מורכב
* חשוב לוודא שהשוליים נקיים לפני ביצוע מתלה או השתלת עור
* ניתוח מוס אינו זמין או אינו מתאים

חתך קפוא אינו זהה לניתוח מוס. בניתוח מוס קיימת שיטת מיפוי ייעודית ובדיקה שיטתית של השוליים, ואילו בחתך קפוא היקף הבדיקה תלוי בדגימות שנלקחו ובשיטת המעבדה.

מה קורה לאחר שהגידול הוסר?

לאחר ההסרה נותר חסר בעור. אופן הסגירה נקבע לפי גודלו, עומקו ומיקומו.

האפשרויות כוללות:
* תפירה ישירה: קירוב של שולי הפצע באמצעות תפרים.
* החלמה טבעית: השארת הפצע פתוח כדי שייסגר בהדרגה מעצמו. אפשרות זו מתאימה לאזורים מסוימים בלבד.
* השתלת עור: העברת שכבת עור מאזור אחר בגוף לכיסוי החסר.
* מתלה מקומי: העברת עור ורקמה סמוכים יחד עם אספקת הדם שלהם.

החסר לאחר הכריתה יכול להיות גדול יותר מהנגע שנראה מבחוץ, משום שיש להסיר גם שוליים ולעיתים קיימת חדירה מתחת לעור מעבר לגבול הנראה.

האם אפשר לבחור במעקב בלבד?

מעקב ללא טיפול אינו הבחירה המקובלת ברוב מקרי ה־SCC החודרני, משום שלגידול קיימת אפשרות לגדול ולהתפשט.

במקרים נבחרים ניתן לשקול מעקב, למשל כאשר המטופל שברירי מאוד, סובל ממחלות רקע קשות, כאשר משמעות הטיפול גדולה מהתועלת הצפויה או כאשר המטופל בוחר שלא לעבור טיפול לאחר שקיבל הסבר מלא.

מעקב אינו מתאים בדרך כלל לגידול:
* הגדל במהירות
* כואב או גורם לנימול
* עמוק או חודרני
* בעל מאפייני סיכון גבוהים
* הממוקם באזור שבו גדילה נוספת עלולה לגרום לנזק משמעותי

כאשר נבחר מעקב, הוא צריך לכלול תיעוד, צילום ומועד מוגדר לבדיקה חוזרת.

אילו אפשרויות לא־ניתוחיים קיימים?

האפשרויות הלא־ניתוחיות צריכות להישקל בהתאם לסוג הגידול, לעומקו, למיקומו, למצבו הכללי של המטופל ולהעדפותיו.

במקרים רבים קיימת יותר מאפשרות אחת, אך לא כל טיפול מתאים לכל SCC.

חשוב במיוחד להבדיל בין SCC חודרני לבין SCC המוגבל לשכבת העור העליונה. משחות, הקפאה וטיפול פוטודינמי מיועדים בעיקר ל־SCC in situ ולא לרוב הגידולים החודרניים.

טיפול בקרינה (Radiotherapy)
קרינה יכולה לשמש כטיפול עיקרי כאשר ניתוח אינו מתאים או כאשר המטופל מעדיף להימנע ממנו לאחר דיון ביתרונות ובחסרונות.
היא עשויה להישקל גם לאחר ניתוח כאשר השוליים אינם נקיים ולא ניתן לבצע כריתה נוספת, כאשר קיימת חדירה משמעותית סביב עצבים, מעורבות בלוטות לימפה או מאפייני סיכון גבוהים במיוחד.
הטיפול אינו מתבצע בפגישה אחת אלא בסדרה של פגישות קצרות. במהלך הטיפול עלולים להופיע אודם, צריבה ופצע מקומי, ובטווח הארוך ייתכנו שינויים בגוון ובמרקם העור.

משחות מקומיות
משחות כגון 5-Fluorouracil (5-FU) או Imiquimod יכולות להתאים בחלק מהמקרים של SCC in situ. הן אינן טיפול רגיל ל־SCC חודרני. הטיפול נמשך בדרך כלל מספר שבועות וגורם לאודם, צריבה, גלדים ופצע מקומי.

גירוד וצריבה (Curettage and Electrodessication)
בשיטה זו מגרדים את הנגע וצורבים את בסיסו. הטיפול עשוי להתאים לנגעים שטחיים מאוד ובסיכון נמוך, בעיקר באזורים שאינם רגישים מבחינה תפקודית או אסתטית. השיטה אינה מאפשרת בדיקה מלאה של השוליים.

הקפאה (Cryotherapy)
הקפאה באמצעות חנקן נוזלי יכולה להתאים לחלק מנגעי ה־SCC in situ. היא אינה הבחירה המתאימה לרוב גידולי ה־SCC החודרניים. הטיפול אינו מאפשר לבדוק את השוליים ועלול להשאיר צלקת או שינוי בצבע העור.

טיפול פוטודינמי (Photodynamic Therapy – PDT)
מורחים חומר הנספג בתאים החריגים ולאחר מכן מאירים את האזור באור מתאים. הטיפול עשוי להתאים לחלק מנגעי ה־SCC in situ ואינו מיועד בדרך כלל לגידול חודרני.

מה עושים כאשר בלוטת לימפה נראית חשודה?

במהלך הבדיקה הרופא עשוי למשש את בלוטות הלימפה הקרובות לגידול.

כאשר קיימת בלוטה מוגדלת, קשה או חריגה, ניתן לבצע אולטרסאונד ובהמשך לקחת דגימה באמצעות מחט עדינה (FNA) או ביופסיית מחט עבה (Core Biopsy).

אם נמצאים תאי גידול בבלוטה, מתבצעות בדרך כלל בדיקות הדמיה להערכת היקף המחלה. הטיפול עשוי לכלול ניתוח להסרת בלוטות הלימפה, קרינה, טיפול תרופתי או שילוב ביניהם.

טיפול תרופתי בגידול מתקדם
רוב המטופלים עם SCC מקומי אינם זקוקים לטיפול תרופתי. במקרים של גידול מתקדם שלא ניתן להסרה או ששלח גרורות, ניתן לשקול:
* אימונותרפיה: תרופות כגון Cemiplimab (Libtayo) או Pembrolizumab (Keytruda) המסייעות למערכת החיסון לזהות ולתקוף את תאי הגידול. הן ניתנות בעירוי ומיועדות למחלה מתקדמת.
* כימותרפיה וטיפולים נוספים: במקרים מסוימים ניתן להשתמש בכימותרפיה, לעיתים בשילוב עם קרינה.

מה המשמעות של שוליים לא נקיים?

שוליים לא נקיים פירושם שתאי גידול נמצאו בקצה הרקמה שהוסרה.

אין פירוש הדבר שהגידול שלח גרורות. המשמעות היא שייתכן שנותרו תאים מקומיים באזור הניתוח.

האפשרויות יכולות לכלול:
* כריתה נוספת
* ניתוח מוס
* כריתה עם בדיקת שוליים במהלך הניתוח
* טיפול בקרינה
* במקרים נבחרים מאוד, מעקב

אילו צלקות נשארות?

כל הסרה כירורגית משאירה צלקת.

מראה הצלקת תלוי בגודל הגידול, עומקו, מיקומו, אופן סגירת הפצע ונטיית העור להצטלקות.

ניתן לסגור את החסר בתפירה ישירה, במתלה מקומי, בהשתלת עור או באמצעות החלמה טבעית.

האם SCC יכול לחזור?

כן, אך לאחר הסרה מלאה רוב הגידולים אינם חוזרים.

הסיכון לחזרה גבוה יותר בגידולים גדולים, חודרניים, בעלי התמיינות נמוכה או כאשר השוליים לא היו נקיים.

גם לאחר טיפול מוצלח עלול להתפתח SCC חדש במקום אחר. בדרך כלל מדובר בגידול חדש ולא בהכרח בחזרה או בגרורה של הגידול הקודם.

כיצד מפחיתים את הסיכון לגידולים נוספים?

מומלץ:
* להשתמש בקרם הגנה בעל מקדם גבוה
* לחבוש כובע וללבוש בגדים מגינים
* להימנע מחשיפה ממושכת בשעות השמש החזקות
* לא להשתמש במיטות שיזוף
* לבדוק את העור ולהכיר נגעים חדשים
* להגיע למעקב אצל רופא עור בהתאם להמלצה

אצל אנשים שפיתחו בעבר מספר גידולי עור ניתן לעיתים לשקול ניקוטינאמיד, צורה של ויטמין B3. בנטילה מתמשכת הוא עשוי להפחית הופעת גידולים חדשים, אך אינו מחליף הגנה ומעקב ואינו מטפל בגידול קיים.

לסיכום

קרצינומה של תאי קשקש בעור היא גידול ממאיר שניתן לריפוי ברוב הגדול של המקרים, במיוחד כאשר הוא מאובחן ומטופל בשלב מוקדם.

בגידולים קטנים ומוקדמים הסיכון להתפשטות נמוך. הסיכון עולה כאשר הגידול גדול, עמוק, חודרני, חוזר או מופיע אצל אדם שמערכת החיסון שלו מדוכאת.

ב־SCC חודרני, הסרה כירורגית מלאה היא בדרך כלל הטיפול המועדף. ניתן לבצע כריתה רגילה, ניתוח מוס או כריתה עם בדיקת שוליים בזמן הניתוח.

טיפולים לא־ניתוחיים נשקלים בהתאם לסוג הגידול, למיקומו, למצבו הכללי של המטופל ולהעדפותיו. משחות, הקפאה וטיפול פוטודינמי מתאימים בעיקר לגידול המוגבל לשכבת העור העליונה (in situ), ואילו קרינה יכולה לשמש חלופה כאשר ניתוח אינו מתאים.

המידע בעמוד זה הוא כללי ואינו מחליף בדיקה וייעוץ אישי אצל מומחה ברפואת עור, בכירורגיה פלסטית או באונקולוגיה.

שאלות חשובות לפגישת הייעוץ הרפואי

• מה ניתן לומר על סוג הגידול שלי על סמך התשובה הפתולוגית?
• האם מדובר בגידול שטחי (in situ / מחלת בואן) או בגידול חודרני?
• האם תמליץ במקרה שלי על כריתה רגילה, ניתוח מוס (Mohs) או בדיקת חתך קפוא?
• האם קיים אצלי סיכון להתפשטות לבלוטות הלימפה והאם נדרש מישוש או בירור מיוחד שלהן?
• מהו לוח הזמנים המומלץ למעקב העור ולבדיקת בלוטות הלימפה?